ללכת לאיבוד ברחובות ונציה

ונציה היא עיר מוקפת מים, כאשר הגישה אל העיר היא במעבורת ששמה המקומי "ואפורטו". בונציה אין כלל תחבורה ציבורית רגילה.   

"יומיים בונציה זה יותר מדי" , ענה לי סוכן הנסיעות. " אין מה לעשות שם! " איזה מזל שהקשבתי לרחשיי ליבי והחלטתי לעשות בדיוק ההפך.

מי שרוצה ליהנות מונציה באמת צריך לטייל בה לאט לאט. להתפרס בסמטאות הצרות, לחצות גשרים צרים המפוזרים לאורך הוואדיות, לגלות פיאצות המוקפות מבנים בסגנון ייחודי לאיטליה, להתעלף מהקישוטים והוויטרז'ים בגלריות השונות ואל נשכח הכנסיות המפוארות הקיימות בה ובעיקר לאהוב להתבונן על כל פרט בחלקיה של העיר וונציה. ולי כצלמת זו הייתה תאווה לעיניים ועדשת המצלמה.

וונציה היא עיירה קסומה, לא די בכך שיומיים לא הספיקו לי גם נהניתי לחזור ולבקר בה שוב. עצם הסיפורים על חוויותיי מוונציה מעוררת בי געגועים עזים.

אנסה ולו במעט לעזור לכם לגלות את יופייה של ונציה ב-4 ימים.

היום הראשון : טיסה ותחבורה

לונציה נסענו עם חברת אל על. תזמנו את שעת הטיסה לשעות הבוקר המוקדמות. נחתנו בשדה התעופה Venice Marco Polo Airport בסביבות השעה 9:30 שעון מקומי, בכך התאפשר לנו לנצל עוד יום שלם של חוויות. שדה התעופה מאד ידידותי וקל להתמצא בו. בונציה אין צורך בהשכרת רכב, הגישה מהשדה התעופה לעיר הימית מאד פשוטה ניתן להגיע באמצעות אוטובוסים או מעבורות. לא משנה באיזה אמצעי תחבורה תבחרו, אני ממליצה לקנות את כרטיסי הנסיעה הלוך חזור מבעוד מועד מה שמוזיל משמעותית את המחיר. אנחנו בחרנו לעלות למעבורת  הממוקמת בקומת הקרקע בשדה התעופה. רכשנו כרטיסים והמתנו ברציף למעבורת. בחודשי הקיץ יש עומס וההמתנה יכולה להיות ארוכה. למי שחסר סבלנות ואינו מעוניין להמתין יש סירות פרטיות (מוניות) בעלות מופקעת של 65 יורו.

לאחר עשרים וחמש דק' נסיעה במעבורת הגענו לונציה השופעת בתיירים ומלאת החיים.

בטרם צאתנו לסיור העיקרי בעיר הפקדנו את המזוודות למשמרת בבית המלון הממוקם ברובע היהודי, ללא בזבוז זמן על ביצוע צ'אק אין. מצוידים בתיק גב ובמצלמה of course התחלנו את הטיול. וונציה עצמה לא גדולה במיוחד לכן הדרך העיקרית להתנייד בה היא הליכה.

בטיולים רגליים אני אוהבת לקחת את הזמן, להתבונן ולספוג את האווירה שסביבי. וונציה היא העיירה המתאימה ביותר לזה. בטיול ראינו שקנאים מנסים לתפוס דגים, תנועה שוטפת של ואפורטו (מעבורות ימיות), בתי קפה ומסעדות הפרוסים לאורך התעלות ומלצרים בלבוש מיוחד משרתים את לקוחותיהם.
צעדנו עד לתחנת הרכבת של ונציה ומשם עלינו על מעבורת לכיכר סנט מרקו.

PIAZZA SAN MARCO

פיאצה סנט מרקו המפורסמת היא רחבה גדולה ומרכזית בעיר ונציה. הפיאצה מוקפת מגדל גבוה המשקיף על כל העיר בין היתר קיימות בפיאצה אופציות רבות לבילוי, כגון כנסיות מעוטרות זהב ובתי קפה רומנטיים, אי אפשר שלא להשוות ביופייה של העיר. הגענו אל הפיאצה בחצי השני של היום וטיילנו בה כ-5 שעות.  הזמנים יכולים להשתנות בהתאם להמתנה בתורים.

בירידה מהמעבורת ראינו בדרך את גשר האנחות (Il Ponte del Sospire) הגשר קיבל את שמו כאשר בעבר שימש מעבר בין ארמון הדוג'ה לארמון אחר, דרכו העבירו אסירים בדרכם האחרונה להוצאה להורג. הסיפור מספר שהאסירים שעברו בגשר בדרכם האחרונה היו נאנחים למראה יופייה של וונציה בפעם האחרונה דרך חלונותיו הקטנים של הגשר.

ארמון הדוג'ה (Palazzo Ducale) הוא מבנה היסטורי מרשים ועשיר בעיטורים בסגנון גותי בחזותו החיצוני. בנייתו ארכה יותר מ-100 שנה. ניתן לבקר בחצרות הארמון אך עם הזמנה מראש ניתן להוסיף לביקור גם סיור בחדרים הסודיים של הארמון. בהליכה של כדקה הגענו ל- Piazzetta dei Leoni , פיאצה קטנה שקיבלה את שמה בגלל פסלי האריות בה.

האטרקציה העיקרית בכיכר סנט מרקו היא ללא ספק בזיליקת סנט מרקו (Basilica di san Marco) המרהיבה מבחוץ ומבפנים.  הבזיליקה עטופה בעיטורים צבעוניים, זהובים וכיפות קטנות על ראשה.

קהל מסורתי רב מעדיף לא להיכנס לבתי תפילה של דתות אחרות. אני באופן אישי מתייחסת לבזיליקה כמוזאון מלא באוצרות אומנות. מכוון שגדולי הרבנים בארץ ובחו"ל נהגו בעבר לכבד בנוכחותם כנסיות רבות, אין סיבה בעולם שאפסח על מקומות אלו.

• 

• 

• 

• 

אין סוף לקסם של רחובות ונציה

לתוך הבזיליקה לא ניתן להיכנס עם חפצים אישים לרבות עם מצלמות, על כן השארנו את חפצנו בעמדת שמירת חפצים מתחת למגדל השעונים (Torre dell'Orologio) הבולט בזכות פסלי האריות וצבעו הכחול של השעון. האגדה מספרת שהשעון לא פסק לעולם לעבוד משנת 1499. המגדל סגור למבקרים כבר כמה שנים אבל ניתן לראות את יופיו גם מבחוץ.

מול הכנסייה מצוי מגדל הפעמונים הקמפנילה של סן מרקו(Campanile di San Marco), המשקיף על כל הפיאצה. המגדל פתוח לסירוגין אך לצערי כשאנחנו הגענו לוונציה לא התאפשר לנו לעלות.

שלושה מבנים ארוכים מקיפים את הרחבה המרכזית, לאורך מבנים אלו קיימות קולונדות אשר לאורכן טיילנו. נהנינו מתזמורת נגנים בבית קפה מפואר לאחר מכן משופינג של מזכרות בחנויות בוטיק. ישנם מבנים נוספים שתוחמים את הכיכר ובעבר שימשו כארמונות. כיום פועלים בהם מספר מוזיאונים.

למרות העייפות של הטיסה וגם של הליכה מרובה מסביב לפיאצה, החלטנו לא לפספס את השקיעה לפני שחוזרים למלון. אין דבר יפה יותר מהשקיעות של וונציה!

המלון הכשר של ונציה

התארחנו במלון הכשר Kosher House Giardino Dei Melograni שבלב הרובע היהודי. כשהגענו אליו היה כבר חושך והיינו מותשים. דלתות המלון היו סגורות דבר שתפס אותנו בהפתעה גמורה! מרוב התלהבות לקרוע את העיר לא שמנו לב שאין אפשרות לעשות צ'אק אין בכל שעות היום, מי שמגיע בשעות הלילה מתבקש להתקשר לפקידת קבלה שמגיעה תוך כמה דקות.

זה הרגע שאני מאבדת קצת את הסבלנות, איך אני שכל כך מקפידה על כל הפרטים לא שמתי לב להערה הזו בעת ביצוע ההזמנה?! בעלי ניסה להרגיע והתחיל לצעוד לכיוון מרכז בית חב"ד הצמוד. בסמוך למלון פגשנו זוג אמריקאי עם מזוודות שהתקרב לעברנו ולמזלנו בידם היה המידע הדרוש ליצירת קשר עם הפקידה. לאחר תהליך רישום וקבלת המפתח נכנסנו לחדר נוח והשתחלנו למיטה נעימה ללילה רווי בחלומות פז.

היום השני:

היום קמתי מוקדם, רציתי להספיק המון. השותף שלי לא חשב ככה. הוא רצה להמשיך לישון אחר כך ללכת להתפלל וכל מה שמסביב חוץ מלהתחיל לטייל על הבוקר.

מחאתי בתוקף, פתחתי את החלון ואת תריס העץ. החדר נעטף במשב רוח קר וצלול!

כאסתמטית הרגשתי את ההבדל, נשמתי עמוק לראותי את האוויר הנקי והרגשתי איך הגוף מתמכר.  בעודי מתענגת מהאוויר הצלול נגלה לנגד עיניי נוף ציורי של תעלה המסתתר לרגליי בתים עם רעפים אדומים. הרחוב טרם התעורר משנת הלילה, העסקים עדיין סגורים ותנועת המשכימים….. מחזה פשוט מהפנט.

דבר ראשון שעשיתי לאור התגלית המדהימה היא להפעיל ת'מצלמה. ניסיתי מכמה זוויות לתפוס כמה תמונות טובות בכדיי להמחיש את הנוף המרהיב הזה. מיד שתפתי לילדיי שנשארו בארץ בתמונות הבוקר המדהים!

הגבר שלי לא נשאר אדיש לצלילי ההתלהבות שיצאו מפי למראה הנוף, קפץ כמו טיל מהמיטה והתארגן במהרה כדיי שנוכל למצות את היום הזה. אין דבר יותר טוב מלהתעורר לצלילי הפעמונים, רחשיי המים וציוץ הציפורים במעופם.

ירדנו לאכול ארוחת בוקר (כשרה כמובן) עם מגוון עוגות, סלטים בטעם משובח של שמן זית מקומי וטבעי …. תענוג!

הארוחה מוגשת בחדר קטן בתוך המבנה, מבחר כיאה לארוחת בוקר אירופאית. במלון לא מתארחים רק יהודים אלא מכל העולם, בטח היה מוזר ליפנית שישבה לא רחוק מאתנו לא לאכול בייקון לארוחת בוקר, על צלחתה הניחה רוגלך שחתכה אותו במזלג וסכין לכ-10 קוביות קטנות. בקיצור, רחוק מהישראלי הפחות מעודן שתופס את הרוגלך ישר מסלסלת העוגות ונוגס בה בכל שיניו עוד טרם הספיק לשבת!! מדמיינים נכון?

אגב תחסכו לכם ת'מבוכה. יש מארחת שעומדת בכניסה למטבח ובודקת מי מכין סנדוויצ'ים להמשך היום, היא אפילו מבקשת לרוקן את תכולת התיק ולאכול אותם במקום 😊

הרובע היהודי של ונציה

כשיצאנו מהמלון מזג האוויר היה חלומי. ה"פיאצה" שטרם התעוררה לחיים מלילה קודם הייתה תוססת במיוחד. טיילנו ברחובות, לא מיהרנו לשום מקום ובין היתר, חיפשנו דרכים להגיע מהרובע היהודי למוקדים העיקריים בעיר. טיילנו והסתובבנו ברחובות עם אבנים משולבות ברובע, מדי פעם עברנו מול בניין אזכור למשפחות יהודיות שנלקחו למחנות בעת המלחמה. בצמוד לאחד המבנים, הייתה גונדולה מאד יפה צילמתי אותה מכל זווית מבלי ליפול למים. בהחלטה ספונטנית עלינו על שייט בגונדולה של כ-45 דק' בעלות של 80 יורו, המחיר הוא אחיד ונקבע על ידי רשויות העיר כך שלא ניתן למצוא זול יותר  ואין אפשרות להתמקח.

• 

• 

• 

• 

• 

היתה לנו החלטה טובה לעלות על שייט הגונדולה בצמוד לרובע ולא בצמוד למרכז בכך נמנענו מפקקי תנועה, היינו די לבד על ה"כביש".  הגונדולייר בחור חייכן ומקסים נתן לנו הסבר על הניכר בדרכנו בהמון חן, בקיצור סיור מודרך להפליא, אפילו זכינו לסרנאדה מפיו. מצרפת לפוסט צילום מכרטיס הביקור שלו. מומלץ לתאם איתו מראש שלא תיפלו על גונדולייר  עייף מתיירים שלא יהיה חביב במיוחד.

Ponte di Rialto ואזור התעלה הגדולה

 Il Canal Grande היא התעלה המרכזית שעוברת דרך המרכז ההיסטורי של ונציה ולמעשה מתפקדת כ״רחוב הראשי״ של העיר. התעלה חוצה את העיר ויוצרת תוואי בדמות אות S הפוכה בין בנייני העיר. את התעלה המפורסמת חוצים שישה גשרים, כאשר המפורסם מכולם הוא גשר ריאלטו (Ponte di Rialto), שבמרכזו חנויות תכשיטים ומזכרות. משני צידיה ניצבים ארמונות מפוארים ששימשו בעבר בתים למשפחות החשובות והעשירות של העיר. לאזור הזה של העיר הגענו רגלית, פשוט לצעוד ולתת לרגליים לקחת אתכם בדרך לגלות כל מיני מקומות, פיאצות, מבנים, שווקים ורחובות שוקקים חיים או לפעמים ריקים מנפש חיה, כאילו כולם נכנסו לתרדמת חורף. פשוט חבויים שם וממתינים להתגלות.

לכל אוהבי הקניות למניהם אני מאוד ממליצה להיכנס למרכז הקניות היוקרתי Il Fondaco dei Tedeschi שסמוך לגשר ריאלטו. על גג המבנה ישנה מרפסת גג פנוראמית ממנה ניתן להשקיף על הנוף המרהיב של התעלות.  המרפסת פתוחה למבקרים בחינם אך בהזמנת מקום מראש.  

• 

• 

• 

• 

• 

• 

Palazzo Contarini del Bovolo

פאלאצו קונטאריני דל בובולו הוא ארמון קטן בוונציה, הידוע בעיקר בזכות גרם המדרגות הלולייני החיצוני רב-קשת המכונה סקאלה קונטאריני דל בובולו (תרתי משמע "של החילזון") הוא ממוקם במרחק לא רב מגשר הריאלטו. גרם המדרגות מוביל לארקייד (קשת) ומספק תצפית מרשימה על גגות העיר. המקום פתוח למבקרים משנת 2016 בלבד לאחר שעבר שיפוץ חיזוק היסודות. הוא מומלץ על ידי במיוחד לאוהבי צילום או למי שמחפש לוקיישן מגניב לתמונות.

כבר שעת צהרים ואתם בטח חושבים מתי אוכלים?

צודקים. עד כה דיברנו על נופים אך לא פרטנו על נושא האוכל הכשר. מכוון שיצאנו מהרובע היהודי קנינו במאפיה הכשרה חלב, גבינות, לחמניות ובמשך היום הסתדרנו עם פירות וירקות.

בערב החלטנו לאכול במסעדה בשרית כשרה מעולה "גם וגם" הממוקמת ברובע היהודי בכניסה למעבר הראשי. ממליצה להגיע מוקדם על מנת לקבל שולחן ללא המתנה ארוכה. התפריט מגוון ולמרות המנות הטעימות השונות אני תמיד מזמינה מנת לבבות ארטישוק בטמפורה עם קבבי בשר. עכשיו אני בדילמה מותר לכתוב "מעדן" על בשר? חחחח

בסיום ארוחת הערב החלטנו לשבת קצת ברחבה שמול המלון. ילדים שיחקו כדורגל אך היה חסר להם שחקן, מבלי בושה שאלו את בעלי באנגלית אם ירצה להצטרף. חמודים!

• 

• 

• 

• 

• 

היום היה מעייף, הלילה ירד וחזרנו למלון להתכונן ליום של מחר.

היום השלישי:

את היום הזה הקדשתי ל- 2 האיים המפורסמים ביותר של ונציה.

Burano – האי הצבעוני של ונציה

את היום השלישי התחלנו באי Burano המוכר בעיקר בזכות הבתים הצבעוניים שלו. כל בתי מגורים באי צבועים בצבע שונה ומיוחד. הצבעים של הבתים אינם נבחרים בצורה שרירותית. המבקש לצבוע את ביתו שולח בקשה לממשל והוא מקבל תשובה באיזה צבעים הוא רשאי לבחור. ניסיתי לדמיין כזו משמעת בישראל מיד היו צועקים כאן HAAAA איפה חופש הביטוי… זכויות יוצרים… ו-what ever . 

אורכו של השייט עד האי כשעה. הצלחנו למצוא מקום בחוץ על המרפסת ולהנות מהנוף. עם הגעת המעבורת לנמל האי ניתן להבחין בוילות על שפת התעלה. עם הירידה לאי הלכנו עם הזרם לכיוון הבתים הצבעוניים. מלבד הצבעוניות האי גם מפורסם בזכות חנויות התחרה שבו. נכנסנו לחנות בה ישבה אישה מבוגרת שעסקה במלאכת הרקמה. היא מסבירה לנו על התהליך ומשך הזמן עד לסיום המלאכה. עבודתה יכולה להתמשך גם מס' חודשים על מפה אחת! הידיים שלה נעות בזריזות וקשה לעקוב אחר תנועותיהן. התפעלתי מרמת הדייקנות ואחידות כאילו זו הייתה רקמה באמצעים מכניים.

טיילנו כ- 3 שעות באי לאורכו ולרוחבו של האי והטיול פתח לנו את התיאבון, אז התיישבנו על החוף בקצה האי לאכול איזה משהו קטן שהכינותי מראש מהמוצרים שרכשנו במאפיה הכשרה ביום הקודם. בסיום הארוחה נגשנו לנמל ועלינו על שייט לכיוון האי השני.

Murano – האי ליצירת זכוכית של ונציה

עיקר פרסומו של האי נובע ממפעלי הזכוכית היושבים בו. האי נימצא כ- 45 דקות מהאי Burano וחצי שעה ממרכז ונציה. האם יש צורך לחזור על המנטרה שלי? לכו לאיבוד בתוך הרחובות כנסו לחנויות הזכוכית בכדיי להתרשם מהיופי ובקרו במפעלי הזכוכית השונים! באחד מהם גם קיבלנו יחס חם במיוחד כשמנהל המפעל שמע שאנחנו מדברים עברית ומעוניינים להיכנס להדרכת הכנת פסל מזכוכית. המנהל החליט לתת לנו את השירות במתנה וללא תשלום 5 יורו לאדם. פשוט חימם לנו את הלב!

אחד הדברים שהפתיע אותנו היה שינוי מזג האוויר בצורה קיצונית. אנחנו באמצע חודש אוגוסט רוב היום הטמפרטורה הייתה כ-37 מעלות. בעודנו עומדים על הגשר החוצה את התעלה ראיתי עננים שחורים מתקרבים, הזהרתי את בעלי שמשהו מוזר קורה אך המשכנו ללכת. לא עברו 5 דקות כשלפתע תפס אותנו מבול וברד! כמובן שלא היינו מוכנים לזה בכלל לא בגדים ארוכים ולא מטריה, רצנו לתוך הסופר מרקט והמתנו עד חלוף הסערה. כשהבנו שזה מתארך נכנסנו לבית הקפה הסמוך הזמנו משקה קר שבדקנו מבעוד מועד שמאושר על ידי הרבנות המקומית. השימוש בשירותי המקום בחינם. המתנו עד כשעה עד חלוף הסערה, השמיים התבהרו כאילו לא קרה כלום והמשכנו בטיול.

• 

• 

• 

• 

חנויות יצירות זכוכית של ונציה

בזמן הטיול חיפשתי לבית פסל בצבע כחול להניח על הכוננית בסלון. נכנסתי כמעט לכל חנות ומרוב מבחר כבר לא ידעתי מה לקנות. ראינו המון פסלי אומנות מרהיבים כגון משחק דמקה שעשוי מדמויות זכוכית בדמות רבנים וכמרים, דגם אחר עם דמויות יהודי מזרח ויהודי אשכנז ועוד. בסוף בחרתי כד תכלת עם גוונים של זהב. עטפו לי אותו עם פצפצים והשחלתי אותו לתיק גב. קטן עלינו כהורים שרגילים לטייל עם פעוט על הכתפיים 😊.

שקיעה מהממת ליוותה אותנו במהלך השייט חזרה למרכז ונציה. לארוחת ערב רצינו לאכול פיצה במסעדה הכשרה החלבית שצמודה ל"גם וגם" אבל הסתבר שהם סוגרים בשעה 16:30. בסוף החלטנו להזמין שולחן במסעדה חלבית שבמלון עצמו. אל תופתעו. להבדיל ממסעדות בארץ בהן מוסיפים טיפ למחיר הארוחה, באיטליה יוסיפו לחשבון עמלת סכו"ם בין 2 ל-4 יורו לסועד, סכום שניתן לחסוך אם תרצו לאכול עם האצבעות 😊.

לסיכום היום באיים, חשוב לי להסביר שמי שממש אוהב את ונציה ומעוניין להכיר עוד מקומות פחות מתוירים עם נופים שלא רואים בכל מקום, יכול לבקר באיים הסמוכים ל-2 שסקרתי כאן. כפי שכתבתי בתחילת הפוסט, 4 ימים בוונציה זה המינימום אבל גם שבוע לא היה משביע אותי .

היום הרביעי:

היום אנחנו עוזבים את ונציה ליעד הבא שלנו. אבל מכוון שאנחנו לא ממהרים לטיסה, החלטנו להמשיך לטייל ברחובות ונציה ולצעוד לכיוונים שעדיין לא היינו. מדהים איך לא משנה לאן תצעדו הנוף דומה אבל שונה. ומי שאוהב כמוני לטייל לאט זו הנוסחה עבורו. ההמלצה שלי היא פשוט לצעוד בלי סוף ובסיום הטיול להיעזר בגוגל מאפ על מנת לחזור לנקודת מוצא.

אנחנו חוזרים לשדה עם מעבורת ומשתמשים בכרטיס חזור שקנינו ביום הראשון. עם הגעת המעבורת למסוף בשדה עלינו לקומה השלישית בה ממוקמים כל משרדי חברות השכרת הרכב. חלופה נוספת היא לנסוע באוטובוס עד לתחנת הרכבת ומשם לאסוף את הרכב מחברת השכרה ולהמשיך בטיול. זו החלופה שבחרנו בטיול אחר.

לכל מי שבעצם מסיים כאן את הטיול שלו וחוזר לארץ עם עיניים נוצצות, יכול לעלות לקומה הראשונה בשדה לטיסות יוצאות.

• 

• 

תוכלו להזמין כרטיסים לכל המקומות שהוזכרו בפוסט בקישור כאן

טיפים קטנים לדרך

• לונציה מערכת תחבורה ציבורית מאד מפותחת, המטיבה עם התיירים בכך שניתן לקנות כרטיס חופשי חודשי לתחבורה יבשתית וימית יחד, לתקופות זמן שונים של 48 שעות, 72 שעות או שבוע. תוקף הכרטיס מתחיל עם חיתום ראשון במכשיר כרטוס.
• לתושבי העיר יש עדיפות ראשונה לעלות לתחבורה ציבורית (ימית בעיקר) ובשעות עומס של תחילת וסיום יום עבודה, עדיף לטייל רגלית מלהמתין בתור לעלייה למעבורת שעה ויותר. בעיקר אם יש איתכם ילדים או עגלות.
• כמו בכל האתרים התיירותיים המפורסמים, גם הכניסה לאטרקציות המפורסמות של ונציה כרוכה בהמתנה בתורים ארוכים. לכן, אני מאוד ממליצה לרכוש כרטיסי skip the line מראש. השימוש בכרטיסים הוא קל במיוחד. מיד לאחר ההזמנה מקבלים מייל עם קובץ PDF שאפשר להציג ישירות מהנייד בלי צורך בהדפסה.
• שירותים ציבוריים בוונציה מאד נדירים, עם תורים ארוכים ולא זולים בכלל. זה אומנם לא טיפ אבל זה משהו שחשוב לדעת מראש. גם בקניונים או מוזיאונים תתקשו למצוא או לקבל אישור להשתמש בשירותים. לשומרי כשרות הבעיה חריפה יותר מכוון שלא ניתן להשתמש באמצע הטיול בשירותים של בתי קפה או מסעדות.
• No pictures! אחד המשפטים הקשים ביותר ששמעתי בעת ביקוריי בוונציה. בעלי החנויות, ואפילו ברוב אתרים האייקונים, בזיליקות ומוזיאונים בעיר, תתבקשו לא להשתמש במצלמה או בנייד. העובר על בקשה זו עלול למצוא את עצמו מועף מהחנות או מהמקום בטיל!
• מזג אוויר הינו עניין רציני בעת טיול בחו"ל. אולם בוונציה כמו בהרבה מדינות באירופה, מזג האוויר מתעתע ולא תמיד צפוי. אני אוהבת לספר על מקרה פרטי בו טיילתי בחודש מרץ בוונציה ולא ירדה לנו טיפת גשם. מאידך טיילנו שנה לאחר מכן בחודש אוגוסט ולמרות החום הכבד הידוע בוונציה – ירד לנו ברד ככה פתאום ללא התראה מוקדמת.
• איסור מוחלט על נגיעה בידיים. בחנויות פירות/ירקות ומאפיות תתבקשו לא לגעת והמוכר ימסור לכם את הסחורה. בסופרמרקטים חל חובה ללבוש כפפות לפני בחירת המוצר. (וזאת עוד לפני מגפת הקורונה)
• זכרו שאתם שגרירי ישראל בחו"ל. תייצגו אותנו בכבוד.

ולסיום

• מדריך לשומרי כשרות תמצאו בפוסט כאן : לאכול כשר בחו"ל כבר לא אוטופיה
• אהבתם את הפוסט? שתפו אותו ברשתות החברתיות. צרפו חברים לעמוד העסקי. תוכלו לקבל עדכונים על מתנות חדשות, יעדים מומלצים ומדריכים שונים.
• מוזמנים לעקוב אחר חשבון האינסטגרם.
• התחדשנו בקבוצה חדשה בפייסבוק. תצטרפו : צלם לי טיול
• ואל תשכחו לנעוץ אותו ב-pinterest!
• ספרו לי על משהו חדש שפספסתי או השאירו בתגובה את  דעתכם על הפוסט. זה ישמח אותי מאד 🙂

xoxo, Yael

המסלול הזה נחמד אבל רוצים יותר woah!?
צריכים עזרה בתכנון מסלול לטיול?
אם כמו רבים, החלטתם לצאת לחופשה בחו"ל ולא יודעים מאיפה להתחיל?
מרוב מידע הלכתם לאיבוד ומתקשים לסנן מה רלוונטי עברוכם?
במקום לבזבז זמן בניסיון בניית מסלול, מוזמנים להיעזר בי לתכנון הטיול הבא שלכם.
תוכלו למצוא את כל הפרטים כאן פוסט: תכנון מסלול טיול בחו"ל
צרו איתי עכשיו קשר בדרך הנוחה לכם. זה חינם ולא מחייב!